משהו ממני
הפחד, השמחה והאומץ צבעו את עולמי בצבעיהם בפעם השלישית. ספר חדש יצא לאוויר העולם.
מראה היא התקן אטום בעל משטח פנים המשקף את האור הפנימי של זה העומד מולה.
בעבר הרחוק הייתה קיימת אמונה שבמראה נמצאת הבבואה של האדם ולכן עליו להיזהר מלשבור אותה, שהרי שבירת המראה היא סימן "למזל רע". כשמראה נשברת יש לאסוף את שבריה ולקבור אותם עמוק באדמה – רק כך תתבטל הגזירה.
בשנה החולפת המראה שלי נשברה. זמן רב ישבתי כששבריה מקיפים אותי. תחילה עלה בי רצון לפנות את השברים ולהסתירם, או לפחות לאוספם ולהדביקם כך שאלו המתבוננים במראה המודבקת שלי לא יוכלו לראות את סימני השבר.
חשוב היה לי להדביק אותה ולהחזירה למה שהייתה.
שהרי זו המראה שקיבלתי מהוריי והיא שימרה בתוכה את הדמות שכה הורגלתי לראות כשהבטתי בה.
דמעות של אכזבה פרצו מתוכי על כך שלא היה בי כוח הפעם להדביק שוב את המראה שלי כך שלא יראו את השברים שנוצרו.
הבטתי בשברים והשתקפה בהם דמותי האחרת.
כל שבר שיקף את עולמי השלם, עולם הנובע מתוך השברים. משהו חדש נברא בתוכי ועדיין לא ידעתי מהו.
בחיפושי, נחשפתי לאומנות הקינטסוגי – היא אומנות שבה אוסף האמן כלי שנשבר ומדביק את שבריו מחדש באבקת זהב. באומנות זו אין ניסיון להסתיר את השברים אלא להדגישם. ובכך הוא מייצר כלי חדש שונה במהותו, אחר ביופיו.
תהיתי איך אפשר לקרוא לאיחוי שברים אומנות? ואיך אפשר בכלל לאהוב משהו שבור, ואם כבר לאחות את השברים אז למה להדגיש את שבריו ועוד באבקת זהב יקרה?
כשפסקו דמעות האכזבה, בחרתי לאסוף את השברים ולהתחיל להדביקם.
תחילה הבטתי באלו שנופצו לרסיסים, חשבתי לוותר עליהם: הם נראו בעיני חסרי תועלת שהרי לא אוכל לחברם מחדש.
את החתיכות הגדולות יותר אספתי ויצרתי מראה חדשה אחרת
אבקת הזהב שנבחרה להדביק את השברים נרקחה מאותם הרסיסים: רסיסי ניצוצות נשמתי שאספתי חזרה.
הספר "מראות" עוסק במסע אל העולם הפנימי בו עלינו לדעת להגדיר את תודעתנו מחדש, לעגן אותה, להגן עליה,
ולרפא את שיש לרפא. זו לא הארה רגעית, אלא הליכה פנימה מתוך בחירה –
לוותר על הגבולות הישנים, לחוות את השברים של עולמי הפנימי חסר השלמות, להתפייס עם כל חלקיי .
זה לאסוף את השברים בסבלנות ובחמלה ולהדביקם מחדש,
עד שתתגלה הדמות החדשה הנשקפת מתוך שברי המראה.
יש משהו יפה בכלי שבור, שחלקיו מודבקים מחדש ללא ניסיון להסתיר את השברים אלא להדגישם.
"מראות" שינה את מהותי, וכל שהיה בתוכי לא יחזור להיות עוד כשהיה.
ואני מגישה לך אותו כמתנת ריפוי – המשתקף ועולה מתוכו,
אל תוך עולמך שלך.
קוראים כותבים
