​

 "לעיתים תכופות צא לשדה להתפלל, כל העשבים יצטרפו אלייך שירתם תחדור לתפילתך

 ותיתן לך כוח לשיר שיר תהילה לאלוהים" [הכיסא הריק]

 

בכל רגע נתון בחייך, היקום משלח לך סימנים כמו לוחש לך: חדד את חושייך, הקשב לאותות הנשלחים לעברך ושעשויים לשנות את חייך. 

 

בימים עברו תרבויות שונות ייחסו חשיבות מרובה, עד כדי סגידה לאותות וסימנים, שמשלח היקום. הסימנים היוו מוקד חשוב לראיית המציאות בה חיו. למשל: התבוננות בחילופי עונות. השנה הייתה משמעותית לבני האדם כהכוונה להערכות עתידית, לכן כל שינוי, כל סימן וכל אות היו משמעותיים מאד, שהרי מעצם ההזדקקות לטבע, האדם מחויב היה להיות נסמך על סממניו, כמו מסע העננים בשמים לצורותיהם, תנועת גלי הים, משב הרוחות או תזוזת האדמה. תנועתם של החיות בסביבת האדם הייתה גם היא מסר, כמו נדידת ציפורים, נדידת עדרים ועוד. גם אותות וסימנים שהופיעו בחלומות המבשרים, היוו משקל רב בהחלטות מהותיות בחיי היום יום. אך במשך השנים עם התפתחות הטכנולוגיה, המדע והתיעוש, כבר אין לנו צורך להתבונן בטבע, אנו יכולים להביט במסכי המחשב לקבל אינפורמציה מהלוויינים, הסובבים את כדור הארץ. רחקנו ממסרי היקום, כמו רואים אנו בהם התנהלות פרימיטיבית, שאינה יכולה להתקיים בעולם המודרני המתקדם. חוסר ההקשבה שלנו לטבע הסובב אותנו גרמה לנו לרחוק מעצמנו. החושים שלנו איבדו מחדותם. מקורות האינטואיציה והחיישנים הטבעיים שלנו כמו נעטפו במעטה של חלודה. רחקנו מהטבע שלנו, אנו מסתמכים על טכנולוגיות מתקדמות, על מכשירים אלקטרוניים או סטטיסטיקות למיניהן, כדי לדעת אם נכון לנו לפעול כך או אחרת. 

 

ו"עולם כמנהגו נוהג", היקום ממשיך להקיף אותנו באותות וסימנים והם ממשיכים לנסות לתפוס את תשומת ליבנו, את סף רגישותנו. אותות וסימנים אלו, אם רק נסכים לראותם, יכולים להביא לשינוי תפיסות, מחשבות ורגשות ביחס שלנו כלפי עצמנו, כלפי סביבתנו וכלפי היקום.

 

כיום מתחילה לחלחל בנו ההבנה, כי הקידמה בעוכרינו ומתחילה בנו חזרה, אמנם איטית, אל המקור הראשוני של האינטואיציות שלנו. אנו חוששים פחות לומר לעצמנו, כי לחוש זו חוויה פרימיטיבית. אנו לומדים להיות קשובים לסימנים שניתנים לנו. אנו לומדים להשתמש מחדש באינטואיציה שלנו. הסימנים והאותות משודרים לנו באופנים שונים, כל אדם יכול לחוות אותם אם רק ירצה בכך, אך יותר מכל ילמד להיעזר בהם בכול רגע נתון בחייו במידה הנכונה, בדרך של ההבנה כי היקום משלח סימנים שאינם על מנת ליצר באדם פחדים אלא להראות לו את הדרך המוארת.  

 

*    יכולים הם להיות סימני אזהרה - לעיתים בדרך חלימה, לעיתים ברצף של תקלות, שבאות לסמן עבורנו שיש לשנות טקטיקה, כיוון חשיבה או עשייה [בתרבויות שונות כאשר סימני אזהרה חזרו על עצמם, הם הפכו לנכסי צאן ברזל בתודעה הקולקטיבית עד שחברות שלמות ננעלו במסכת פחדים, חששות ודאגות].

 

*     יכולים הם להיות "סימני מראה" - הבאים לשקף לנו את ההוויה הפנימית שלנו באמצעות אנשים אחרים. לעיתים עולות מחשבות על אנשים מסוימים, שמטרידות מנוחתנו ואנו מנסים להסיר ולדחוק אותם מאיתנו. יש לעצור ולשאול מה מקור המחשבה, שעולה שוב ושוב ולבדוק אולי אדם זה, המציף מחשבתנו זקוק לעזרתנו?

 

*     יכולים הם להיות תמרורי הנחיה - לאפשר לנו לבחור נכון כאשר מגיעים אנו לצומת דרכים משמעותית בם.

 

האותות והסימנים ניתנים לנו כל הזמן. היכולת שלנו לחבור אל האינטואיציה שלנו, לפתח אותה עד מידת הדיוק המאפשרת לנו לראותם ולהבינם תוך חיבור אל הטבע הראשוני שלנו, מאפשר לנו לחוש את הווייתנו במלא הדרה.

 

סימנים ניתנים בנו והם אותות ומופתים של חיינו. היכולת שלנו לחבור אליהם ללא חשש, מאפשרת לנו לפתח את הווייתנו, על מנת שנאפשר לטבע הראשוני שלנו לעטוף חיינו מחדש.

 

אין ספק כי ההקשבה לסימני היקום משנה את חיינו.